פיוטים בתקופת ה הקלאסית של ארץ ישראל, וכן בתקופת תור הזהב של שירת ספרד בימי הביניים התחברו פיוטים רבים שנועדו לעטר או אף להחליף, במסורת הארץ ישראלית את קטעי התפילה השונים כגון נשמת כל חי רק במסורת ספרד , כמה קטעים בברכת וכן ל אוסף רחב של פיוטים המעטר את שלוש הברכות הראשונות וה קבוץ גלויות תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רִבִּי חֲנִינָא: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ אַל תִּקְרִי בָּנָיִךְ אֶלָּא בּוֹנָיִךְ יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ, שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה-נָּא שָׁלוֹם בָּךְ לְמַעַן בֵּית ה' אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ, וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם: קדיש על ישראל נאמר על ידי אבלים, אלא אם כן אין אף אבל במניין ואז יכול להאמר ע"י כל אחד מהציבור אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ, כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד וְהוֹשִׁיעֵנוּ

ערבית (תפילה)

ה כדוגמת ר' דוד וה סברו שמחברו הוא הפייטן ועוד כתבו שהיה כהן גדול בבית המקדש , אך עם גילויים של קטעי גניזה מתקופת ה מסתבר שהמחבר אינו יוסי בן יוסי למשל המייחס סדר אחר ליוסי בן יוסי, ואת הסדר "אתה כוננת" אינו מייחס לפייטן כלשהו.

30
תפילת ערבית של שבת
ברכת המזון
התלמוד עצמו מביא מחלוקת אמוראים האם הלכה או המנהג כרבי מאיר או כרבי יוסי
סידורים ומחזורים לימי חול, שבת ומועדים
וַחֲכַמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים: בְּשֶׁמֶן שׁוּמְשְׁמִין בְּשֶׁמֶן אֶגוֹזִים בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת בְּשֶׁמֶן דָּגִים בְּשֶׁמֶן פַּקוּעוֹת בְּעִטְּרָן וּבְנֵפְט
שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ שִׁירוּ לַיהוָה כָּל הָאָרֶץ
ב אומרים סדר עבודה שחיבר ר' יוחנן הכהן לֹא יְמַלֶּא אָדָם קְעָרָה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת

ערבית (תפילה)

.

1
סידורים ומחזורים לימי חול, שבת ומועדים
הוֹדוּ לַיְיָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ
תפילת ערבית
נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי, וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב, וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם
תפילת ערבית
את ברכת שהחיינו נוהגים לומר בכל חג בעת ה אם כי מדין ה ניתן לאומרה אפילו בשוק , אך ביום הכיפורים, בו אין קידוש, אומרים את הברכה לפני תפילת ערבית
אִם שלוֹש אֵלֶּה לא יַעֲשֶׂה לָהּ אב"ג ית"ץ : קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא
חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד יְהוָה שֹׁמְרֶךָ יְהוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ

תפילת ליל שבת

וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כׇּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

28
סדר תפילות יום הכיפורים
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי
סידור/נוסח אשכנז
נוסח אשכנז: וְכָל הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה נוסח עדות המזרח: וְכָל-הַקָּמִים וְהַחוֹשְׁבִים עָלַי לְרָעָה כל השאר: וְכָל-הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה , מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְבוֹתָם
סידור/נוסח אשכנז
לִפְנֵי יְהוָה כִּי בָא כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ