ע"פ רמב"ן, השינוי קרה לאחר גלות בבל, והוא נועד להזכיר את הגאולה שנגאלנו מבבל ולכן אמר הכתוב בחדש הראשון הוא חדש ניסן, כמו הפיל פור הוא הגורל שם
ברגע שהפעלת את התוסף, בתוך התוכנה, הוא יהיה זמין בתפריט של 'אקסל' בתור פריט בשם: "אקסל+" ועוד היום הגוים בארצות פרס ומדי כך הם קוראים אותם ניסן ותשרי וכלם כמונו

המרת תאריך לועזי לעברי

תאריכים הם הרבה יותר מאמצעי טכני לתיאום פגישות.

המרת תאריך לועזי לעברי
המרת תאריך לועזי לעברי
כפי שהמניין המתחיל בחודש האביב נועד להזכיר את יציאת מצרים, כך השימוש בחודשים בעלי שמות בבליים ופרסיים נועד להזכיר את העליה מבבל, וכפי שכתב : " וכבר הזכירו רבותינו זה הענין, ואמרו ' שמות חדשים עלו עמנו מבבל' ירושלמי ר"ה א ב, ב"ר מח ט , כי מתחלה לא היו להם שמות אצלנו, והסיבה בזה, כי מתחלה היה מניינם זכר ליציאת מצרים, אבל כאשר עלינו מבבל ונתקיים מה שאמר הכתוב ירמיה טז יד - טו ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון, חזרנו לקרא החדשים בשם שנקראים בארץ בבל, להזכיר כי שם עמדנו ומשם העלנו השם יתברך
המרת תאריך לועזי לעברי
התאריכים שאנחנו מונים מזכירים לנו אירועים הסטוריים חשובים
בימינו זכינו לעלות לארץ ישראל בפעם השלישית - גם הפעם היו גויים חסידים שעזרו לנו בדרכים שונות, בראש ובראשונה הלורד האנגלי בלפור, שנתן לנו בשנת ה'תרע"ז 1917 את "הצהרת בלפור" המפורסמת ואכן, בימינו רוב ישראל נוהגים להשתמש ב"תאריכים לועזיים" - התאריכים המקובלים באנגליה ובשאר העולם הנוצרי
וזה טעם ראשון הוא לכם, שאיננו ראשון בשנה, אבל הוא ראשון לכם, שנקרא לו לזכרון גאולתינו" מהעובדה שלא קבעו חג כזה, ניתן להסיק, שהם חשבו שהפסוק הנ"ל מספר ירמיהו עדיין לא התגשם, וגאולת מצרים היא עדיין הגאולה הגדולה ביותר

תאריך עברי ותאריך לועזי

מי בכם מכל עמו, יהי אלוהיו עימו, ויעל לירושלים אשר ביהודה; וייבן את בית ה' אלוהי ישראל--הוא האלוהים אשר בירושלים" וגם דברי הימים ב לו 22-23.

7
המרת תאריך לועזי לעברי
ו"הנח להם לישראל, אם לא נביאים הם - בני נביאים הם"
המרת תאריך לועזי לעברי
בימינו איננו נוהגים כך - גם מי שמקפיד להשתמש בתאריך עברי בלבד, למעשה משתמש בחודשים ששמותיהם פרסיים, וקורא להם "ניסן", "אייר" וכו', ולא "ראשון", "שני" וכו'
המרת תאריך לועזי לעברי
וכמו שתהיה הזכירה ביום השבת במנותינו ממנו אחד בשבת ושני בשבת, כאשר אפרש , כך הזכירה ביציאת מצרים במנותינו החדש הראשון והחדש השני והשלישי לגאולתינו, שאין המנין הזה לשנה, שהרי תחלת שנותינו מתשרי, דכתיב להלן לד כב וחג האסיף תקופת השנה, וכתיב שם כג טז בצאת השנה