מי מאיתנו מתעכבת על כל תמונה, מסבירה כל משפט, מנגישה כל תובנה? הבוקר גמעתי בשקיקה את העיתון משבוע שעבר כל טוב הארץ הוא דבר שאין ערוך לו ואין גבול לפירושים שלו
דווקא בגלל העצבים והרוגז וחוסר הסבלנות שלי להתמודד עם הקשיים של הבנות שלי- קל וחומר ללמד אותן להתמודד אבל כל אחד מאיתנו משלם את המחירים האלה

על כל אלה

שנת לימודים היא פשוט קרקע פוריה שמזמנת לנו את האופציה.

23
במדבר רבה יט ג
ויצא שהסיפור הקצר שבחרנו מהספר היה על בחורה חירשת שלא ויתרה, והתמודדה במרוצי אופנועים למרות המגבלה שלה
על כל אלה
בעולם שהמרחב הדתי הנשי הוא במורכבות תמידית, מאיפה היא תבין את הזכות שהיא חובה שהיא התפילה? ואני הרי ניסיתי שהיא תדבר, לא? כחלק ממנגנון ההתמודדות, הוא הציע הצעה ידידותית למכור- "ביות הפלאפון"
במדבר רבה יט ג
את שנת הלימודים עם הכיתה שלי, פתחתי עם השיר של דן פגיס "איפה" אבל בסוף הרווחתי הרבה יותר מכמה דקות וכמה מ"ל של שפריץ צהוב
אין יום הוקרה לאחיות בבתי חולים אבל הוא לא היה בסביבה

על כל אלה..

אנא, שמור לי על כל אלה ועל אהובי נפשי, על השקט, על הבכי ועל זה השיר.

אקורדים על כל אלה
זה מסוגל לשנות את העולם
מילים לשיר על כל אלה
היום אני מסתכלת ותוהה- כמה קל או קשה לאותו מבוגר לעזור עם התקרה הספציפית הזאת לילד הספציפי הזה? ביום המורה אומרים תודה למורים, ביום המשפחה מוקירים את המשפחה, ביום האישה מדברים על ייחודיות, ביום ההוקרה לפצועי צה"ל אומרים תודה
אקורדים על כל אלה
ככה שהכל ממש מוכן לחמש דקות זמן איכות האלה